חיפוש
  • Rashi Foundation

חדשנות חברתית הלכה למעשה

עודכן ב: 23 דצמ 2019


מה הופך ארגון חברתי לחדשני? ולמה בכלל אנחנו צריכים חדשנות חברתית?


חדשנות בהקשרה הרחב, מוגדרת כיצירת ערך מוסף משמעותי באמצעות עשייה באופן שונה מהותית ממה שנהוג היה, ובצורה טובה יותר. בעולם העסקי החדשנות נועדה בין היתר לייצר יתרון מול המתחרים; בעולם החברתי חדשנות שואפת להתמודד עם אתגרים שהגישות הקיימות אינן מצליחות לתת להם מענה מספק, אם בכלל.


חדשנות חברתית מתייחסת ליוזמות, תכניות, שירותים ומודלים המכוונים לענות על צרכים חברתיים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות וכן הלאה, באופן אפקטיבי יותר ותוך הבטחת קיימות. ניתן לראות בחדשנות חברתית חלק מן המגמות העכשוויות בפילנתרופיה והשינוי שהיא עוברת, מתרומות הניתנות כדי "לעשות טוב" אל השקעות שהתפוקה שלהן נמדדת במונחים של ערך חברתי.


אם כן, מובילי החדשנות החברתית פועלים כדי לחולל שינוי חברתי מערכתי ובר קיימא, על ידי שיטות ותפיסות פורצות דרך המציבות סטנדרטים חדשים, כחלופה להתערבויות הקיימות או בהעדרן. כאשר חדשנות מסוג זה עושה שימוש בכלים ואסטרטגיות מהעולם העסקי על מנת לשרת משימה או מטרה חברתית, החיבור יוצר מכפיל כוח עם אימפקט גדול בהרבה.


חדשנות בזירה החברתית יכולה להתבטא הן במטרה, כגון פיתוח שירות חדש, והן בדרך הפעולה, למשל: הנפקת אג"ח חברתית. הדוגמאות הבאות מתוך המיזמים של קרן רש"י ממחישות את שני ההיבטים הללו.

חישוב מסלול מחדש בזירה המקומית

ביישובי הפריפריה של ישראל הושקעו לאורך השנים משאבים גדולים בתכניות שנועדו לקדם אותם ואת תושביהם, אך גם למוצלחות שבהן הייתה השפעה מוגבלת, ולא פעם ריבוי ההתערבויות החיצוניות דווקא גרם להחלשת היישוב והנהגתו. יוזמת "היישוב במרכז" של קרן רש"י נולדה מתוך ההבנה כי שינוי מערכתי וארוך-טווח מחייב גישה שונה מן היסוד.

היוזמה מתבססת על ההכרה בתפקידה המרכזי של הרשות המקומית כמשפיעה באופן ישיר על איכות החיים ועל מתן הזדמנויות למוביליות חברתית-כלכלית לכלל התושבים. בהתאם לכך, היא מעבירה את הדגש מהתערבויות נקודתיות ומוגבלות בזמן לבניית תשתית חברתית שתחזק את יכולת הניהול העצמי של היישוב, תעצים את המנהיגות המקומית ותשרת את הקהילה לאורך זמן. עקרונות הפעולה כוללים הגדרת יעדים אסטרטגיים משותפים, תכנון מבוסס נתונים תוך סנכרון ואיגום משאבים וידע בין הגופים השונים הפועלים ביישוב, ושיתוף אמיתי של התושבים בתהליך.

השקעה באימפקט חברתי

אגרות חוב (אג"ח) חברתיות הן כלי פיננסי-חברתי חדשני למימון תכניות המכוונות לפתרון בעיות חברתיות על ידי גיוס הון ממשקיעים המעוניינים בתשואה חברתית לצד התשואה הכלכלית. המשקיעים מקבלים את ההחזר, לרוב מהמדינה או גוף ציבורי, לפי מידת ההצלחה של הפרויקט ביצירת אימפקט חברתי, כלומר השגת היעדים המדידים שנקבעו לו.

דוגמה לפרויקט כזה הוא "מומנטום", שהיעד שלו הוא להגדיל את מספר תלמידי התיכון ברהט הלומדים מתמטיקה ברמה של 4-5 יחידות. זהו פיילוט בתמיכת משרד החינוך, שהתחייב לשלם למשקיעים ומתכוון ליישם את המודל בכל המגזר הבדואי לאחר שיוכיח את האפקטיביות שלו. זהו אחד הפרויקטים בו קרן רש"י מעורבת כחלק משיתוף הפעולה שלה עם ארגון Social Finance Israel לקידום האג"ח החברתיות בישראל.


יוצרים מפגש מחדש

הזנחה מוגדרת כחוסר יכולת מתמשך של ההורים לספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים הבסיסיים של הילד; זוהי צורת הפגיעה השכיחה ביותר בקרב ילדים, אך עד לא מזמן הילדים הללו לא זכו למענה מותאם לצרכיהם – ובלעדיו מצבם עלול להידרדר.

במיזם "מפגש" המשותף לקרן רש"י, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, נבנה מודל עבודה מוכח לטיפול בהזנחה כמצב סיכון ייחודי, באופן שיבטיח את שלומם ורווחתם של הילדים במסגרת המשפחה ויצמצם ככל האפשר את הוצאתם מהבית. העברת האחריות המלאה למיזם למשרד הרווחה בסיום הפיילוט מבטיחה את המשכיותו כשירות ציבורי בר-קיימא.